המעבר מהגן לכיתה א' הוא שלב חשוב ומרגש בחיי הילד והוריו. הילד עובר מפעילות שהיא בעיקר משחקית למסגרת לימודית, שבה הוא מצופה לשבת ולהתרכז ליד שולחן במשך 4-5 שעות ביום, ולהישמע לנורמות שמכתיב בית הספר. הדרישות של המערכת מהילד עולות בבת-אחת, ולכן חשוב שהילד לא יגיע לשלב הזה עם רגשי נחיתות ומלכתחילה בנקודת פתיחה פחות טובה.
המשימה העיקרית בכיתה א' היא רכישת קריאה וכתיבה, וזה הבסיס שעליו יתבססו כל הלימודים שיבואו לאחר מכן.
השפה הכתובה מתבססת על השפה הדבורה, ולכן חשוב מאד שהילד יגיע עם יכולת הבנת שפה והבעה בע"פ טובות. לקות שפה עלולה להפוך ללקות למידה.
בין המיומנויות השפתיות הנדרשות:
- יכולת חשיבה והפשטה מילולית
- הגדרה
- "חתול הוא בעל חיים שיש לו ארבע רגליים, זנב ושפם, הוא מכוסה פרווה והוא מיילל".
- אוצר מילים ומושגים
תקין (לדוג'- הפכים, מושגי גודל, צורה, מרחב, שמות של קטגוריות- "כלי אוכל", "רהיטים").
- יכולת תחבירית
- ארגון מסר מילולי ארוך, כמו הבעת משפטים מורכבים, היכולת לתת הסברים, לענות תשובות מורכבות, לספר סיפורים ועוד.
- יכולת פרגמטית
- לדוג', לתאר חוויה כך שהמאזין יבין אותה, יכולת לענות תשובות רלוונטיות להקשר.
- "ניצני אוריינות"
- כל הידע של הילד בתחומי הקריאה, הכתיבה והדפוס המתפתח לפני למידה פורמלית בבית הספר. למשל, זיהוי שם הילד הכתוב, זיהוי כיוון הדפדוף בספר, התעניינות בשלטים ברחוב וכו'.
במחקרים נמצא כי רמת ניצני האוריינות של הילדים בגן מנבאת הישגים אורייניים בבית הספר והישגים אקדמיים בכלל.
ניצני אוריינות כוללים מודעות פונולוגית ומודעות אורתוגרפית.
- מודעות פונולוגית
- מודעות לכך שהשפה מורכבת מצלילים, ושניתן לבצע עליהם מניפולציות- משימות, כמו חריזה, זיהוי ובידוד צליל פותח וסוגר במילה, השמטת הברה במילה (למשל: באיזה צליל מתחילה המילה "שולחן"? האם "תפוז" מתחיל כמו "לחם"? "מסרק" בלי "רק"? וכדו').
נמצא קשר ישיר בין כישורי מודעות פונולוגית בגיל הגן לבין הצלחה במבחני קריאה וכתיבה בביה"ס.
- מודעות אורתוגרפית
- מודעות למערכת הכתב. בתחילת רכישת הקריאה לומדים לבצע המרה של צליל לאות, ולהיפך. (למשל, האות ב' מייצגת את הצליל b).
נמצא כי הצלחה בשיום אותיות בגיל הגן ניבאה הצלחה בקריאה ובכתיב בבית-הספר.
שירה יוסף (בר-דיין) - קלינאית תקשורת
