כבר בשנה הראשונה לחיים ניתן לגלות סימנים לקושי בהתפתחות התקשורת והשפה. בכל גיל, אם יש חשש, מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת.
בגיל שנה וחצי-שנתיים הילד אמור לצרף שתי מילים, למשל- "אוטו אבא", "עוד מים", ולקראת גיל שנתיים וחצי אמורים לחבר שלוש מילים למשפט פשוט קצר. אם ילדך אומר רק מילים בודדות, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת.
מה עושים בינתיים?- כדאי לדבר איתו הרבה, להמליל עבורו פעולות, ארועים ורגשות. ספרו והסבירו לו מה אתם עושים. למשל, "אמא מתלבשת- תראה, אני לובשת חולצה, גורבת גרביים ונועלת נעליים.." ומה הוא עושה: "אתה משחק ברכבת האדומה". כדאי להרחיב את המבעים שלו למשפט פשוט קצר ורלוונטי להקשר. למשל, אם הילד אומר "האו" לכלב, ניתן לומר: "נכון, זה כלב", "הכלב נובח". תראה איזה כלב גדול!", "אתה אוהב כלבים!".
קראו עוד איך ניתן לעודד את התפתחות השפה »
שיבוש ההגה ל' נחשב תקין עד גיל שלוש וחצי, וההגה ר' יכול להירכש עד גיל ארבע וחצי-חמש באופן נורמטיבי. עד אז, את יכולה להיות רגועה, אין טעם לטפל ולא רצוי להעיר לה על ההיגוי.
האותיות השורקות הן מורכבות יחסית להגייה ונרכשות מאוחר יחסית. לרוב, הגיל שבו מתחילים לטפל הוא חמש וחצי-שש. יש חשיבות גם לסוג השיבוש. אם זה מפריע מאד למובנות הדיבור (למשל, החלפת ש' ב-ת'- "תלום" במקום "שלום"), כדאי לטפל בגיל מוקדם יותר.
חוסר שטף התפתחותי מופיע אצל ילדים רבים בגיל הרך, וברוב המקרים חולף מעצמו, ללא טיפול. עם זאת, אצל 1% הגמגום נשאר גם בגיל מבוגר. בכל מקרה, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת מהסיבות הבאות:
בינתיים, חשוב לא להילחץ, לדבר עם הילד בצורה רגועה, להקשיב לתוכן הדברים שלו ולא לצורת הדיבור שלו, אל תשלימו לו מילים ושדרו לו שיש לכם המון זמן וסבלנות להקשיב.
קושי בשיום או בשליפת מילים הוא מצב שבו הילד רוצה להגיד מילה שהוא מכיר, המילה נמצאת לו "על קצה הלשון", אך הוא מתקשה לשלוף אותה. לעיתים הילד אומר "נו, הדבר הזה..", "את יודעת", "שכחתי", "אני לא יודע", ולעיתים הוא אומר מילה השייכת לאותה קבוצה (למשל, "פרה" במקום "זברה") וכו'. מצב זה עלול לגרום לתסכול ולחוסר ביטחון והילד עלול להימנע ממצבים של דיבור. טיפול שפתי של קלינאית תקשורת יכול לעזור לילד להתגבר על קושי זה.
לילדים קשה לענות על שאלות כלליות. מה עושים?
בגיל של בנך כדאי לפנות לקלינאית תקשורת, אם הסביבה לא מבינה את הילד. הוא עלול לצבור תסכול ולפנות לבכי, לאלימות, או לוותר על הנסיונות לדבר.
בטיפול אני עוזרת לילד לדבר יותר ברור, וניתנת הדרכה להורים. במידת הצורך אני עושה תצפית בגן כדי לראות את הילד בסביבה הטבעית שלו, וניתנת הדרכה לצוות החינוכי.
דו-לשוניות אינה גורם מעכב בהתפתחות השפה והדיבור, וכדאי להמשיך לחשוף אותו לשתי שפות. ילדים דו-לשוניים עוברים אותם שלבים בהתפתחות השפה כמו ילדים חד לשוניים. לפי מחקרים חדשים- גם כשיש חשד לאיחור שפתי, זה לא נגרם ע"י הדו-לשוניות. אם קיים עיכוב בהתפתחות השפה והדיבור, כמו אצל בנך, הוא יופיע בשתי השפות. לכן, מומלץ להיות במעקב וטיפול של קלינאית תקשורת.
קרא עוד על דו לשוניות אצל ילדים »
אם אתם מתלבטים בשאלות לגבי התפתחות השפה והדיבור של ילדיכם, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר.